החורף הקיצי שלנו מהווה הזדמנות נהדרת לקפוץ לירושלים ולגלות מחדש את מוזיאון ישראל המחודש והמשודרג, עם תערוכות קבע חדשות מרתקות ומרגשות שמגלות לנו הישראלי הממוצע מאין באנו. מאת מוטי מור מרגוליס מערכת facecos
במבט ראשון למי שכבר ביקר במוזיאון ישראל בירושלים, הוא עדיין נראה אותו הדבר. אך לאט לאט מגלים את הכניסה החדשה והמפוארת, המעבר התת קרקעי החדש שניתן להגיע דרכו לפסגת המוזיאון בהסעה, וכמובן הפנים החדש והמאוד מוקפד שנותן במה מאוד מרשימה ליותר מחצי מיליון מוצגים. אגב, אל תצפו לראות את כולם בבת אחת, בכל רגע נתון אחוזים בודדים מהמלאי היקר מוצגים במוזיאון, ומוחלפים מעת לעת.
הכניסה לאגף הארכאולוגיה המחודש - מוזיאון ישראל צילום: יח"צ
מתיחת פנים של 100 מיליון דולר
בקיץ האחרון, נשלם מיזם בן שלוש שנים של חידוש, שדרוג והרחבה, הגדול מסוגו בתולדותיו של המוזיאון שהתפרש על פני כל שמונים הדונמים של קריית המוזיאון. המיזם נוהל בידי משרד אפרת- קובלסקי אדריכלים מתל אביב וחברת העיצוב של ג'יימס קרפנטר מניו יורק. מטרתו של המיזם להעצים את חוויית המבקרים בו ובמהלכו עוצבו מחדש הגלריות הקיימות באגפי האמנות, הארכיאולוגיה והאגף לאמנות ותרבות יהודית ואף התווספו גלריות חדשות, הוגדלו מתקני הכניסה ונבנו מעברים נגישים ומרחבים ציבוריים. שטח המוזיאון למעשה הוכפל ל – 20,000 מטר רבוע. עלות המהפך ושדרוג המוזיאון מוערכת במאה מיליון דולר. דבר נוסף שיש לציין כי אספנים רבים מרחבי העולם ששמעו על השיפוץ העצום במוזיאון החלו להזרים תרומות רבות בצורת ציורים וכתבי יד נדירים, אוספים יקרי פז, ושלל אוצרות מרהיבי עין ששמים את המוזיאון בין עשרת המוזיאונים הגדולים והמובילים בעולם. ללובר אולי יש את המונה ליזה, אבל לנו יש את מגילות ים המלח, ואוצרות ישראל.
מסע בין מוות להתחדשות - מוזיאון ישראל צילום: יח"צ
אגף חדש שמציג באור רענן את המוצגים היהודים הוא האגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש מנדל, מסע מרגש לנבכי התרבות היהודית, מלידה צמיחה חתונה ועד למוות ואבל. התערוכה שקיבלה מוצגים נפלאים חלקם כתרומה חלקם בהשאלה ארוכת טווח, תוכננה למשעי, וההולך בא לא יכול שלא לחוש כאילו עוברים עליו בבת אחת אלפי שנות יהדות מרתקות. התחושות מתחלפות כל כמה דקות לפי המיצגים, מגילוי מלא שמחה לאמפתיה, מעצב ועד עגמומיות, מתקווה לחשש. יראה מלאת השתוממות יחושו כל מי שיבקרו בשדרת בתי הכנסת המרהיבים הנותנים פתח הצצה לעולם שהיה ואיננו.
אף עין לא תישאר יבשה בהיכנס לבית הכנסת מן המאה ה-18 "ויטוריו ונטו" מצפון איטליה, ששימש את הקהילה הקטנה האשכנזית שהתיישבה באזור בימי- הביניים וננטש כשהיהודים היגרו למרכזים העירוניים הגדולים במאה ה-19. זהו נס כי שרד עד היום, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה. צוות המוזיאון פירק חלקים חלקים את חלל בית הכנסת המפואר, העבירם לירושלים ושם הרכיבם בחזרה. ברקע מתנגנת תפילה יהודית חרישית כאין קינה על קהילה שפרחה שגשגה נבלה קמלה ונעלמה.
בית הכנסת צדק ושלום שהובא בשלמותו לירושלים צילום: יח"צ
עוד בתי כנסת שהובאו בשלמותם מרחבי העולם הם – בית הכנסת מן המאה ה- 16 "קדאבאמבּאגם" ("צד הגדה") מקוצ'ין שבהודו, שבין המוטיבים המגולפים בעץ שבו יש כאלה המעטרים מסגדים ומקדשים הינדיים מסביבתו.
האסם – בית הכנסת שנבנה בשנת 1735 בעיירה הורב שבדרום גרמניה והוא היחיד מבין בתי הכנסת העשויים עץ מצויר ששרד באזור, בית הכנסת היה לאסם לפני שהתגלה מחדש והועבר למוזיאון ישראל בשנת 1970.
וכמובן בית הכנסת המרהיב מסורינם – בית הכנסת "צדק ושלום" מן המאה ה- 18 מסורינם שהוקם מחדש זה מקרוב במוזיאון ישראל הוא אחד מתוך שניים שנותרו בעולם. הביקור בחלל בית הכנסת מציעה למבקרים תמונה רחבה של החוויה הדתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בקהילות היהודים השונות. "צדק ושלום" מוצג על תכולתו המקורית ועל רצפת החול שלו, והביקור בו מלמד על הקהילה היהודית החיה שפעלה בסורינם.
בית-הכנסת נבנה בשנת 1736 בבירת סורינם, פַּרַמַריבּו, והפסיק לשמש מקום תפילה בשנות ה-90 של המאה ה-20. כדי להציל את תשמישי הקדושה של קהילה יהודית נידחת זאת, פנה מוזיאון ישראל למנהיגיה והציע להם לשחזר ולשמר את בית-הכנסת לטובת הדורות הבאים. תכולת בית הכנסת, ארון- הקודש, הבמה, רהיטיו ותשמישי הקדושה שבו נארזו ונשלחו למוזיאון ישראל בשנת 1999 וכאן הוא נבנה מחדש בתהליך ממושך ומדוקדק.
"הוספת 'צדק ושלום' לאוסף מוזיאון ישראל עושה אותו למוסד היחיד בעולם שהמבקרים בו יכולים להכיר מקרוב ארבעה בתי-כנסת משלוש יבשות ולחוות ארבע חוויות שונות", אומר ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל ע"ש אן וג'רום פישר. "אנו נלהבים מאוד מן האפשרות לספק למבקרינו חוויה מקיפה כל כך של ההיסטוריה והתרבות היהודית ומעצם ההרחבה של התצוגה היוצאת מן הכלל של האגף לתרבות ואמנות יהודית באמצעות בית-כנסת נפלא זה".
קהילת היהודים בסורינם נוסדה באמצע המאה ה-17 על ידי צאצאי היהודים מספרד ומפורטוגל שברחו מאימת האינקוויזיציה להולנד והיגרו לסורינם עם ראשוני המתיישבים מאירופה. "צדק ושלום" הוא בית כנסת ספרדי- פורטוגלי טיפוסי של "העולם החדש" והוא מן המוקדמים מסוגו שנבנו באזור. תכנונו יונק את השראתו מן ה"אסנוגה", בית הכנסת הפורטוגלי הגדול באמסטרדם, והוא משלב סגנון אירופי מסורתי עם מאפיינים אדריכליים מקומיים, כגון: המבנה הסימטרי הפשוט, הקירות הלבנים והחלונות הגדולים המאפשרים לאור השמש לחדור מבעדם והרצפה המכוסה חול. נברשות פליז מפוארות מתוצרת הולנד משתלשלות מתקרתו. אוצרת: טניה כהן- עוזיאלי
אוסף החנוכיות המרהיב מרחבי העולם - מוזיאון ישראל צילום: יח"צ
כמובן ששום ביקור במוזיאון ישראל לא מושלם בלי להיכנס לקודש הקודשים שלו – היכל הספר, ואז משלימים מעגל של יהדות, קדושה, היסטוריה, חורבן וצמיחה. לכל מי שלא יודע היכל הספר היחיד במינו בעולם, הוא ביתם של מגילות ים המלח – המגילות הגנוזות. האוצר הכי יקר ונדיר שאי פעם נמצא בחולות ארץ ישראל.
תגובות
פרסום תגובה חדשה