לרגל יום העצמאות בפינת הפרגון שלנו, והפעם גאווה לאומית - במהלך 62 שנות קיומה של המדינה הצלחנו להפיק מספר לא קטן של חברות ש"עשו את זה". בכתבה הבאה סיפור הצלחתם של שלושה עסקים כחול לבן, שעשו זאת בגדול.

 

וילון לכל חלון:

עם עלייתם מבולגריה ב-1948 הקימה משפחת ורסנו את העסק המשפחתי לייצור פונפונים לווילונות ולארונות. ממרומי גילו מספר אברהם ורסנו בן ה-76, בהתרגשות מתובלת בחוש הומור, איך זה היה לחיות כאן לפני 62 שנה ולעבוד בעסק משפחתי שקם עם קום המדינה.  

 

 גאווה ישראלית - ורסנו                                                                                                             צילום: יח"צ

 

ורסנו - אב לשתי בנות, סב לשבעה נכדים וסבא-רבא לשני נינים - עלה לארץ ישראל ב-1948. בשלהי אותה שנה, והוא בן 14 בלבד, נרתם לעזור לאביו, יצחק, לייצר את מה שייצר בארץ מולדתו, בולגריה: פונפונים לווילונות ולארונות. למעשה, כל בני משפחתו - אמו יוליה ואחיו ג'קי, היום בן 69 - עבדו בעסקי הפונפונים. "היינו צריכים להתפרנס ממשהו, אז כל בני המשפחה ישבו בבית ותפרו פונפונים. אומנם הייתי ילד אבל עבדתי בזה", הוא משחזר. אני זוכר שהייתי מערבב קמח ומים, מחכה 20 דקות עד שזה הופך לדבק ומדביק עם זה חוטים עד שהפכו לפונפון. אני גם זוכר שרכבתי על אופניים מתל-אביב לנתניה כדי לספק סחורה. הסוחר שקנה את הפונפונים שלנו, היה נותן לי כל פעם סוכרייה על המאמץ. הוא היה איש נחמד. אפשר להגיד שככה החל מערך השיווק של 'אביזר סנטר'".

 

לדברי ורסנו, המאמץ השתלם. "מכרנו אלפי פונפונים לווילונות ולמפתחות של ארונות. אז היה נהוג לקשט את המפתחות של הארונות עם פונפונים. בכסף שנכנס, אבא היה קונה במכלת מצרכי יסוד. לעולם לא אשכח שבפעם הראשונה כשקנה חלב, שמן, סבון ולחם הוא אמר לנו 'זהו זה, יש פרנסה'. זה עודד אותנו כי באנו לכאן בלי כסף ובלי שפה, רק עם מזוודה".

 

שנתיים אחרי החליט אב המשפחה להרחיב את העסק. הוא קנה בדמי מפתח חנות ברחוב העלייה בתל-אביב. בחנות, לה קרא "אמנות", מכר פונפונים ומוצרים נלווים נוספים לוילונות, כמו כדורי עופרת לחלק התחתון של הווילון. "נו, אלה שבזכותם הווילון נראה ישר ומתוח", מחדד ורסנו. לדבריו, עסקי הפונפונים היו לא רעים בשנותיה הראשונות של המדינה למרות הצנע ובעיות הביטחון. "באותם ימים, לאנשים לא היה כסף לקנות בתים, אז הם השקיעו בדקורציה. תמיד נהגנו לומר, 'אין בית בלי וילון ואין וילון בלי פונפון'", הוא אומר.

 

בשנות השבעים, כשאב המשפחה ואחיו פרשו מהעסק, שנקרא באותם ימים "דקור סנטר", ורסנו תפס פיקוד. בשנות השמונים, חתנו, אבי דני, הצטרף כשותף בעסק (שהפך לחברה בע"מ), ובתחילת שנות התשעים נכנס שותף נוסף, רמי דרזיה, המשמש מאז ועד היום כמנכ"ל. בעקבות כניסתו של דרזיה, שונה שם החברה ל"אביזר סנטר", וזו הלכה וצמחה. לפני כשנתיים עברה החברה תהליך מיתוג בהיקף של כמיליון דולר, במסגרתו שונה שם החברה ל"אביזר סנטר דומוס". ורסנו, שחי ונשם פונפונים כל ימי חייו, פינה אט אט את מקומו לדור הצעיר, ולפני שש שנים, ב-2002, מכר לחתנו את החלק שנותר לו ופרש לפנסיה.

היום 62 שנים אחרי קום המדינה החברה מעסיקה כ-120 עובדים, מגלגלת למעלה מ- 150 מיליון שקל, ומשווקת את מוצריה בכל הרשתות הגדולות (ברובן באופן בלעדי) וכן בחנויות נוספות ברחבי הארץ. החברה ביססה את מעמדה כחברה המובילה בישראל בתחום הוילונות וטקסטיל לבית, החולשת על למעלה כ- 70% מכלל השוק. לחברה שני מפעלים (קריית אריה ושדרות) ומרכז לוגיסטי (לוד).

 

איך זה היה לנהל עסק בשנותיה הראשונות של המדינה? "אז כיבדנו אחד את השני ולא דרסנו אחד את השני. היום האנשים קצת התקלקלו. רוצים יותר דברים לעצמם. גם בתקופות היותר טובות של העסק, המשכתי לנהוג במכונית 'הילמן'. ראיתי בזה שדרוג אדיר לעומת האופניים. האמת היא שהיום גם אני נהייתי כזה. אני מבזבז כסף. פעם היית צריך לעשות הכול בעצמך וכל הזמן דאגת איך לתפוס קליינטים, היום לעומת זאת אתה יכול לקנות אנשי מקצוע שיעשו בשבילך את העבודה".

 

אביזר סנטר מגלגלת היום 150 מיליון שקל בשנה. כמה היא גלגלה בשנותיה הראשונות? "אני לא זוכר כמה, כי אבא שלי לא היה נותן לי לגעת בכסף. הוא שמר את הכסף שלו בתוך סליל חוטים בתוך האדמה. הוא לא שמר את הכסף בבנק כי בבנק היה צריך לשלם עמלה. אני לא אשכח שיום אחד, איזה ספק שקיבל מאבא תשלום, קרב את הכסף לאפו, הריח ושאל את אבא שלי 'איכס, איפה הכסף הזה היה?'. היו חיים פרימיטיביים אבל טובים. אמא הייתה מבשלת לנו כל יום ארוחת צהריים ומביאה לנו לחנות".

 

מעט מאד ישראלים יודעים כי החברה אשר הביאה לעולם את בשורת קטגוריית נעלי הדרסי-קומפורט, היא בעצם יצרנית נעלים מקומית תוצרת כחול לבן.

בשורה זאת היוותה מודל לחיקוי לבתי אופנת העל, ואפילו חב' פראדה, ג'וצי וזניה מייצרות היום קולקציות דרסי קומפורט.

 

 גאווה ישראלית - ביוטיפיל                                                                                                          צילום: יח"צ

 

נעלי הנוחות הופכות בשנים האחרונות מפריט חסר חן המיועד למבוגרים לטרנד מרכזי. המגמה החדשה מיוחסת לשורה של גורמים: המודעות לבריאות הרגל, שנמצאת בקו עלייה בארץ כמו בעולם, והשינוי שעברו נעלי הנוחות עצמן ממראה דודתי קשיש למראה צעיר ומעוצב, כמו כן, עובדים רבים במקצועות המחייבים עמידה ממושכת על הרגלים, מעוניינים בנעליים נוחות - אבל לא מוכנים לשלם במראה ארכאי. הנעלים באות במגוון עיצובים מעודכנים ובצורות שונות: נעליים מחויטות, מוקסינים וסניקרס לגברים, נעלי בובה, סירה או עקב לנשים ועוד ועוד.

 

"כשהתחלנו עם הקונספט היינו נישה קטנה בשוק. כיום זה מיינסטרים", מספר עמי בר נהור, הבעלים של ביוטיפיל, המשווקת נעלי נוחות אופנתיות מאז 1989. ביוטיפיל הייתה החברה הראשונה בעולם שהשכילה  לחבר בין נוחות לאופנה ויצרה נישה חדשה בתחום הנוחות הנקראת - Dressy Comfort - נעליים אלגנטיות לאשת הקריירה המספקות נוחות המתאימה לאורח חיים בריא אך יחד עם זאת גם אופנתי ואלגנטי.

 

במשך שנים, מרבית נעלי הנוחות היו נעליים שטוחות במראה פשוט ויומיומי. נשים שביקשו לנעול נעליים נוחות נאלצו להתפשר על מראה הנעליים לטובת אותה נוחות. אמנם מספר יצרנים עיצבו נעליים שהיו גם נוחות וגם אופנתיות, אולם אף אחד מהם לא ייצר קולקציה שלמה שהקונספט שלה הוא “נעלי נוחות אלגנטיות. בביקור עסקים בארצות הברית  בר נהור שם לב לַחלל זה בשוק הנעליים, והדבר גרם לו לחשוב – מה אם יוכל לייצר נעליים אלגנטיות שיהיו גם נוחות וגם אופנתיות?… הוא ניגש לעבודה, ומאז מעולם לא הביט אחורה.

 

לאורך כל השנים היה, ועדיין, חשוב לנעלי ביוטיפיל לייצר בארץ, ולכן מפעלי החברה ממוקמים בראשון לציון ובחיפה. ניתן למצוא בהם מכונות מודרניות ומתוחכמות, שמופעלות בידי כמה מבעלי המלאכה הטובים ביותר, אשר מחדירים הרבה אהבה ותשוקה לנעליים שהם מייצרים. כל תהליכי התכנון, הפיתוח והייצור - ובכלל זה העיצוב, הגזירה, בקרת האיכות והאריזה - מנוהלים במפעלים בארץ.

 

חברת ביוטיפיל חוגגת ממש השנה 20 שנה להיווסדה. החברה מייצרת את תוצרתה במפעליה שבישראל ומייצאת לכ-17 מדינות שונות, ונמכרת ביותר מ-1,500 חנויות שונות ברחבי העולם.

 

בימים בהם ענקיות הביגוד מארה"ב ושבדיה פושטות על קניוני ישראל, מוצר ישראלי כחול-לבן, מהמובילים בתחומו בעולם, חודר לשדרת מעצבי העל בקניון  Topanga היוקרתי בלוס אנג'לס, קליפורניה. חנות נוספת נפתחת בימים אילו בקניון המוביל בסידני, אוסטרליה - קניון Chatswood Chase. בנוסף, ובהפרש של כמה שבועות בלבד, פתחה החברה שתי חנויות נוספות בישראל - האחת בקניון הנגב בבאר-שבע והשנייה בקניון גבעתיים. החנויות מסוגננות מאוד ובעיצוב יוקרתי ועלות הקמתן עמדה על כ- 5 מיליון שקל. "בכל שנה ביוטיפיל עולה מדרגה הן מבחינת איכות המוצר והן מבחינת רמת העיצוב, והם שמקנים לה את האפשרות למקם את חנויות הדגל החדשות במיקומים יוקרתיים ברחבי העולם. בכוונתנו לפתוח בשנה הקרובה חנויות בפריז ובמוסקבה בדרך לחנויות נוספות בבירות שונות ברחבי העולם. האסטרטגיה החדשה של החברה - פתיחת חנויות דגל בינלאומיות במקביל להתרחבותה במישור הסיטונאי, תחזק את המותג ותאפשר את חדירתו המהירה גם לשווקים חדשים ברחבי העולם" אמר בר נהור.

 

סינרון מדיקל, החברה הישראלית, המפתחת טכנולוגיות ומוצרים לשוק הקוסמטיקה והפלסטיקה, נחשבת להצלחה עולמית חסרת תקדים. סינרון מדיקל עוסקת בתכנון, פיתוח וייצור מכשירים וציוד לטיפולים רפואיים המבוססים על טכנולוגיית סינרגיה אלקטרו אופטית (ELOS), מייצרת ומפיצה מכשור מתקדם לטיפולים בלתי פולשניים בתחום האסתטיקה הרפואית. מניותיה של סינרון נסחרות בנאסד"ק והיא מעסיקה כ-150 עובדים.

 

 גאווה ישראלית - סינרון    צילום: יח"צ

 

החברה הוקמה בשנת 2000 ביקנעם עילית ורשומה למסחר בנאסד"ק משנת 2004. סינרון היא חברת סטארט אפ ישראלית, שהוקמה על ידי בכירים לשעבר בלומניס: שמעון אקהויז, מיכאל קריינדל, מרק אהרונוביץ', אבנר ליאור והנס הנדל. בסוף 1999, ד"ר שמעון אקהויז עזב את חברת לומניס בעקבות מאבק שליטה עם איש העסקים אריה גנגר, ובשנת 2001 ייסד את סינרון מדיקל. סינרון היא אחת מהחברות הבולטות בתחום המכשור הרפואי בארץ ובעולם אשר עוסקת, כאמור, בפיתוח טכנולוגיה ומכשור לתחום הרפואה האסתטית.

 

מטה החברה, מחקר ופיתוח, מפעלי הייצור נמצאים בישראל ולחברה סניפים ומפיצים ברחבי העולם, כולל מטה לאמריקה הצפונית הממוקם בקנדה ומטה אירופי הממוקם בגרמניה אשר המבצעים פעילויות שיווק, מכירה, שירות ותמיכה. סינרון מדיקל, קיבלה בסוף שנת 2003, את אישור ה-FDA (מינהל התרופות והמזון האמריקני) לשיווק מערכת Polaris WR, לטיפול לא חודרני בקמטים כאשר זהו המוצר השלישי של סינרון שזוכה לאישור ה-FDA נכון לאותה תקופה.

 

לאחרונה הציגה החברה פטנט נוסף תוצרת כחול לבן המהווה הצלחה חסרת תקדים בתחום באסטתיקה.השיטה החדישה והמתקדמת ביותר הוצגה בכנס הקוסמודרם. שיטה זאת ידועה בשמה "סבלייטיב רג'ובניישן", ושמה כבר הולך לפניה ברחבי העולם. הטיפול החדש פועל בטכנולוגיה חדשה המשתמשת בגלי רדיו פרקציונליים לטיפול בעור הצוואר המתקמט. בשיטה זאת הפעולה מתבצעת רק על חלק מהעור, כאשר בין לבין עמודי הטיפול בשכבת העור, משאירים עור בריא להמרצת תהליך הריפוי שלו.