אוהבים שוקולד? מי לא בעצם.. רואי גרשון הוא מהבודדים שעשו מעבר מאהבה לשוקולד ואכילה למהפך מושלם – מהייטק לשוקולטייר. מאת לידור לוי מערכת facecos
כולנו חוטאים באכילת שוקולד מעת לעת, חלקינו אפילו יותר מידי. כמה פעמים ראינו את הסרט שוקולד, או עברנו ליד חלון ראווה של שוקולטיירה ובאנחה כבדה פנטזנו על עצמנו עמלים על סיר שוקולד ענק.
אף אחד לא הבטיח לרואי גרשון הצלחה מסחררת כאשר עזב את משרתו הנחשקת בעולם ההייטק והחל להכין פרלינים משוקולד. וכך הכול התחיל, מהכנת פרלינים במטבח הביתי לרשת השוקולד "רוי".
אז איך הכול התחיל? רואי גרשון מספר, "אממ. אני למדתי מחשבים ואחרי זה עבדתי בתחום ההייטק קרוב ל-10 שנים ואז בעצם אחרי 10 שנים עזבתי את תחום ההיטק והחלטתי לעזוב את התחום ונסעתי לבלגיה ללמוד את נושא השוקולד. אפילו לא עשיתי טיול אחרי הצבא. עשיתי טיולים הרבה אחרי זה אבל לא"...
התחלתי בתור תוכניתן ועם השנים התקדמתי לכל מיני תפקידים ניהוליים כאלה ואחרים. עברתי הרבה מאוד תפקידים, מאושר? היו תקופות שכן והיו תקופות שלא. וככל ש... בהתחלה יותר כן וככל שהזמן עבר אז פחות ופחות עד שבסוף הייתי מאוד לא מאושר והחלטתי ככה לעזוב".
רואי גרשון בסדנת שוקולד צילום: לידור לוי
ההחלטה לעזוב הכל ועוד כשיש משכנתא לשלם לא הייתה בטח פשוטה..
רואי: "כן אבל בסופו של דבר החלטה בחיים שלך זה אתה שמחליט אותה. אתה צריך להיות אחראי על ההחלטות שלך ואתה צריך... הן משפיעות עליך בעיקר. זה לא כל כך משנה מה מייעצים לך בעיקר בהחלטות גורליות חשובות משמעותיות לא צריך יותר מדי להקשיב. מי שמציע מציע אבל אתה חי עם ההחלטה.
בעצם אשתך לא הופתעה מההחלטה שאתה עוזב, כי אתה כבר התייעצת לפני כן והתלבטת...
רואי: היא לא חטפה שוק כאילו. זה לא ירד עליה כרעם ביום בהיר אבל זה היה לה קשה עם זה. היה לה קשה עם זה. עזבתי מתוך הידיעה שנמאס לי ואני רוצה להפסיק עם זה ולחפש משהו אחר בחיים. משהו שאני אוכל לקום בבוקר ככה יותר שלם עם עצמי ומאושר ולא ידעתי לאן אני הולך. אבל ידעתי שמה שהפסקתי הייתי צריך להפסיק. כן.
זה היה די בהפתעה, לא הודעתי לאף אחד. גם מהחברים לעבודה, פשוט חתכתי באותו יום ולא נפרדתי מאף אחד. רק מהבוס שלי אמרתי לו שאני עוזב, הוא הציע לי כל מיני הצעות מפתות יותר מפתות פחות. הציע לי כל מיני "סע לחול , קח חופשה ללא תשלום, סע להודו תנקה תראש" כל מיני כאלה אבל אני הייתי נחוש. אני זוכר שישבתי עם חברים. פגשתי חברים שלי שהיו באוניברסיטת תל אביב ופגשתי אותם ביום על מדשאת האוניברסיטה זה משהו שאני זוכר וזה משהו שלא נהגתי לעשות כי ביום הייתי תמיד בתוך הפלורוסנטים בתוך הקירות. זה אני כן זוכר"
בעקבות החלטתו ללמוד את מקצוע השוקולד גילה רואי את פרץ היצירתיות שבתוכו."זה לא רק אני, זה גם עובדים שלי. אני מאוד מעודד עובדים שלי ליצור ולהמציא ולחדש. כשהתחלתי זה הייתי אני, אבל היום אנחנו צוות יש עובדים יש מפעל. יש כל מיני דרגים אני לא לבד בסיפור הזה. אתה יודע באיזשהו שלב אתה צובר את הידע והנסיון. אתה יודע זו שפה, אתה לומד את השפה אתה יודע איך להביא את עצמך לידי ביטוי זה כמו שאתה לומד לנגן באיזשהו שלב אתה שולט על הכלי שלך ואתה יש לך בראש איזושהי יצירה ואז אתה לא עושה ניסוי וטעיה על כל תו ותו. אתה יודע עם הידיים מה לעשות".
זה לא פשוט לבנות עסק מכלום, רואי גרשון מפרט איך תהליך בניית העסק החל: "תראה הלימודים שלי היו במקביל לעבודה שלי בבית. התחלתי בבית לא בכוונה למכור אבל באיזשהו שלב אחרי שעברתי כבר את כל החברים משפחה ככה בלתת לתת לתת אז הגיע איזשהו רעיון.. אשתי עבדה אז בפלאפון היה איזשהו יריד ט"ו באב זה היה לפני כך וכך שנים. אמרתי אני אבוא אפתח דוכן ואני אכין בבית פרלינים ואני אמכור את זה שם וזו הייתה הפעם הראשונה שמכרתי והלך שם ממש מצוין. ואז בא לי רעיון להשתתף בירידים כאלה של ימי שישי, דוכנים בקניונים, אתה יודע דוכני אוכל. אז התחלתי, מצאתי איזשהו קניון שהסכים לארח אותי והתחלתי למכור שם בימי שישי התחלתי להכין בבית במהלך השבוע ולאט לאט זה גדל עוד קניון ועוד קניון. התחלתי להעסיק עובדים במכירות. וככה זה לאט לאט גדל עד שזה כבר התחיל להיות גדול מידי מכדי לעבוד מהבית. ואז פתחתי את המקום הזה לפני ארבע שנים.
לידור: באיזשהו שלב העשייה נהיית טכנית? העשייה היא טכנית, תשמע בסופו של דבר טכנית... רוב... היא רוטינית והיא טכנית ועושים את אותם דברים אבל אנחנו כל הזמן דואגים לחדש ומשנים קולקציות ולפני פסח יש דברים שמוכנים לפסח ופורים יש דברים של פורים וחנוכה חנוכיות סביבונים משוקולד. כל הזמן אנחנו משנים ומפתחים דברים חדשים אבל ככל שגדלים אז צריכה להיות יותר יציבות באמת במוצרים. אז עושים דברים שחוזרים על עצמם כי הלקוחות גם רוצים את היציבות ופה ושם מחדשים. כל הזמן יש קשיים. קשיים בפנים עם עצמי, קשיים עם אנשים, קשיים בירוקרטיים. קשיים עם לקוחות. קשיים עם ספקים".
לידור: מתי הבנת שאתה באמת עסק מצליח? רואי: אין שום רגע כזה שיש הבנה. זה לא גם משהו חד משמעי זאת אומרת יש תקופות טובות יש תקופות קשות ויש ימים שלא הולך ויש ימים שכן הולך. אני לא מסתובב ברחוב עם תחושה שאני "הוט שוט" שהצליח או משהו כזה. כי זה גם לא נכון. זאת אומרת זה עסק ויש לו דינמיקה ויש חודשים שקשה. יש חודשים שהם פנטסטיים יש ימים פתאום שלא הולך כלום ויש ימים שהולך מצויין. זה חיים זה דינמי וזה חיים וזה כמה שנים וזה משהו ש... אני עברתי שינוי בעצמי בזמן שעזבתי את ההיטק ועברתי לשוקולד. זה בעקבות שינוי שחל בי והשינוי הזה בא לידי ביטוי גם בעבודה שלי וגם בחיים שלי ובעצם אני לא השתניתי בעקבות העסק אלא העיסוק הגיע בעקבות"...
לידור: אתה מתכוון להתפתח גם למחוץ לגבולות המדינה, כלומר אתה מייצא שוקולדים..
רואי: "אני היום מוכר בחו"ל דרך פדקס, אנשים יכולים להזמין דרך פדקס. אני מוכר בג'יימס ריצ'ארדסון בדיוטי פרי, אני מוכר בטיסות של אלעל ושל ארקיע. ז"א מוכרים את התוצרת שלי בטיסות של אל על ושל ארקיע.יש מארזים, יש ליקרים שלי, יש פרלינים שלי. תלוי באל על יש יותר בארקיע יש רק את הליקרים. לא בעצם בארקיע יש גם את הפרלינים. יש כל מיני בקיצור. הייתה כוונה גם כן להתחיל לייצא, התעסקנו בזה בדיוק לפני שנה וחצי אבל אז היה את המשבר הכלכלי בעולם ושמנו את זה בהולד. אנחנו עכשיו שוב בודקים את... כן כן זה יגיע זה יגיע".
לידור: יש איזו חוויה בכל התהליך שאתה רוצה לספר עליה? אנשים שהכרת משהו שחווית
רואי: "אני כל הזמן חווה. קשה לי לומר. מה שסיפרתי לך על המכירה בפלאפון. זו היתה חוויה מכוננת נגיד כי אז עבדתי איזה שבוע שלם על כמות פרלינים שהיא קטנה יחסית להיום, למה שאני עושה. באתי ותוך שעה פשוט היתה התנפלות וקנו את הכל וזו היתה חוויה מאוד ככה שמאוד עודדה אותי ודחפה אותו להמשיך ולהתחיל לעשות וליצור. בהחלט חוויה שזכורה לטוב".
לידור: יצא לך להתקל בחברים שלך מהחברה שעבדת אחרי שכבר...?
רואי: "כן כן. בסדנאות שלי. יצא לי כמה פעמים. אני מעביר הרבה מאוד סדנאות לחברות אז יצא כמה פעמים להעביר סדנה לחברה שבה עובד מישהו שעבד איתי בעבר. מעבר לזה גם פגשתי.. פה ושם אני פוגש באירוע ברחוב. לא משנה איפה נפגשים: "אה כן שמעתי עליך, כל הכבוד. מקנאים בך"
תגובות
פרסום תגובה חדשה